דרוג:

הצצה לתוך אחד הפרקים:

בררתי בקבלה היכן נמצא המרכז המסחרי, למזלי לא היה זה רחוק מהמלון. לאחר שהתמקמתי בחדרי, השארתי את כל חפצי והלכתי לאכול. ממש בקרבת המלון, ישנה מסעדה מאד עממית וחביבה, כל הסועדים היו מקומיים, לא ידעתי מה להזמין אך הכל נראה כל כך טעים ואיכותי, לבסוף כשניגש המלצר ביקשתי מנת כבש מהתנור עם סלט יווני ענק. בתחילה הוא הביא מנות קטנות לטעימות, אחת יותר טעימה מקודמתה, מיני סלטים של חצילים, טחינה עם עגבניות ובזיליקום, עלי גפן ממולא באורז, ופיתות דקות. כשהגיע הכבש הייתי כבר שבע לגמרי, אבל כשטעמתי אותו הרגשתי שהגעתי לגן עדן, הבשר פשוט נימוח בפה, עסיסי ורך, מלא בתיבול עדין ונותן לך חשק לעצום את עיניך ולדמות שאתה אוכל מזון של מלכים, שבכל ביס שאתה מכניס לפיך, אתה מזרים לדמך כמות נוספת של סרטונין.

כשסיימתי, בקושי יכולתי לעמוד על רגלי, הבירה הקרה שלגמתי, התוספות והכבש, רציתי רק לגרור את עצמי למלון ולשכב לנוח, אך היו בפני משימות שהחזירו אותי מהר מאד למציאות.

יצאתי מהמסעדה והלכתי ישר לחנות לחומרי בנין, קניתי סרט הדבקה רחב, שני קילו גבס באריזת קרטון, ודלי מפלסטיק. בבית המרקחת רכשתי קביים מאלומיניום וגאזה רחבה וארוכה שמיועדת לחסימת שטפי דם.

חזרתי למלון, נכנסתי לחדרי ונעלתי את הדלת כשאני משאיר בחוץ את התג ״נא לא להפריע״.

הצמדתי את שקיות הזרעים מסביב לרגלי, והתחלתי לתפוס שקית אחר שקית בסרט ההדבקה. לאחר שכל הזרעים סובבו את רגלי מהקרסול ועד המפשעה, הכנתי את הגבס, ערבבתי אותו בדלי הפלסטיק בעזרת כף הניקוי של אסלת בית השימוש, חבשתי באריג בגאזה את רגלי ומרחתי את החבישה בגבס, שכבות דקות אחת על גבי השניה, לאחר שכל הרגל היתה מכוסה בגבס, שכבתי על גבי ונתתי לו להתייבש. לא זזתי שלא יסדק.

לאחר כשעתיים של סבל, הקשתי על הגבס ווידאתי שהוא התקשה לחלוטין, ייבשתי אותו במייבש השיער כדי שיתקשה במקומות בהן היה הצורך לחזקו. חזרתי על הפעולה בפעם נוספת, שוב גאזה מלופפת ועליה מריחה נוספת של גבס , ושוב ייבוש בעזרת מייבש השיער ושכיבה ללא נוע. השעה היתה כבר אחר חצות, התהלכתי לאורכו ולרחבו של החדר בעזרת הקביים, הכל נראה אותנטי לחלוטין, לכלכתי מעט את הגבס באבק אותו גירדתי מהרהיטים ומרצפת המרפסת כדי שלא יראה חדש מידי, גזרתי את מכנסי הג׳ינס הישנים שלי במכנס של הרגל המגובסת עד הברך, כך שהמכנס כיסה בחלקו את הגבס, התלבשתי. את הנעל לא יכולתי ללבוש ונאלצתי להשאירה בילקוט הגב שלי.

נרדמתי עם הרגל המגובסת שנחה על מגבת הרחצה הפרוסה על המיטה, את הדלי שטפתי היטב והשלכתי אותו לחדר המנקות, כל שאריות של גבס הורדתי בשרותים עם המים, לא היה ולו זכר קל למה שהתרחש בחדר.

בחמש בבוקר שלמחרת הייתי כבר בלובי, מחכה למונית שהזמנתי, שתאסוף אותי לשדה התעופה. אף אחד לא התייחס אלי, הלובי היה מלא בנוסעים שהתארגנו לצאת לשדה התעופה, שילמתי למפרע בעד החדר כך שנשאר לי רק להניח את המפתחות על הדלפק וללכת.