דרוג:

פריס, 25 במרץ 2019, (BUSINESS WIRE) :

ב-22 במרץ, מכון ויצמן למדע ברחובות, ישראל ומכון קירי בפריס, צרפת, שני מכוני מחקר חשובים מהרמה העליונה, חתמו על שותפות היסטורית שתאפשר לצוותים שלהם לעבוד ביחד באופן קרוב כדי לשפר את הידע במדעי החיים, במיוחד בתחומי הפיזיקה והכימיה, ובאופן הכי ספציפי - במחקר הסרטן. זה ציון דרך בתולדות שני המכונים האלה שעובדים יחד 15 שנה, במיוחד בתחום הביופיזיקה.

תוכניות מחקר משותפות

השותפות הזאת תקיף דיסציפלינות רבות, ביניהן פיזיקה, כימיה, ביולוגיה של התא, אפיגנטיקה, גנטיקה, אימונולוגיה וגישות של תא בודד, דימות ואיסוף נתונים. המשלימות של המחקר בין הקבוצות השונות במכון קירי ובמכון ויצמן הוכרו במיוחד בהזדמנויות של סדנאות מדעיות משותפות שנערכות בקביעות לסירוגין בפריס וברחובות. כל תוכנית מחקר תאורגן סביב זוג של חוקרים עם מדען ממכון קירי ומדען ממכון ויצמן למדע, שיקבלו תמיכה על בסיס שנתי. השותפות הזאת גם כוללת חילופי מדענים וכנס קירי- ויצמן שיאורגן כל שנתיים, לסירוגין ברחובות, ישראל ובפריס, ויתמקד באחד מנושאי המחקרים המשותפים. כדי לממן את ההתחלה של שיתוף הפעולה הזה, מכון קירי ומכון ויצמן למדע יממנו את תוכנית המחקר הזאת ב-€200,000 כל אחד, ויארגנו אירוע גיוס כספים משותף עם נדבנים ונותני חסות מחברות.

פרויקטים עם תקוות רבות

יש תחומי עניין משותפים רבים בין שני המכונים. הם נעים בין תיאור פגמים בגרעיני תאים למכניקה של נדידת תאים, או ההתנהגות של רשתות עצביות. כמה דוגמאות של פרויקטים מלהיבים שמתקיימים מודגשות להלן. בביקור השבתון שלו במכון קירי ב-2012, פרופסור ניר גוב (מכון ויצמן) השתתף במספר פרויקטים שנעו מנדידת תאים להתנהגויות קולקטיביות של תאים וצמיחת תאי עצב. לדוגמה, הוא פיתח תיאוריה בשיתוף עם רפאל וואטוריה (אוניברסיטת סורבון), שמסבירה את התצפיות של הצוות של מתיו פייל (מכון קירי) על הקשרים בין ההתמדה והמהירות של תאים נודדים. התיאוריה הזאת גרמה לפיתוחים משותפים בין שלושת הצוותים האלה לחיזוי היבטים חשובים של התנהגות הנדידה של תאים חיסוניים. הוא גם שיתף פעולה עם פסקל סילברזן במכון קירי כדי להבין את ההתנהגות של תאים שארוזים בצפיפות מאוד גבוהה על משטח. העבודה המשותפת הזאת שמשלבת ניסויים ותיאוריה הדגישה את החשיבות של הזדקנות ביולוגית עצמותית של אוכלוסיית התאים. הפרויקט הזה עזר להבין איך תאים יכולים להגיע לעצירה תוך שמירה על יכולת להגיב להפרעות חיצוניות כמו פציעה.

לאלישע מוזס (מכון ויצמן) יש כבר תקופה ארוכה קשרים עם הקבוצה של פרופסור ז'אן-לואי ויובי (מכון קירי), כיום בראשות סטפני דקרואה, בעניין היישומים של התקנים מיקרו-פלואידיים במחקר של רשתות עצביות חיות. הוא בילה שלושה חודשים בפריס ובתקופה הזאת הוא וד"ר קתרין וילאר מהמעבדה של דקרואה פיתחו תבחין אופטוגנטי להנחיית צמיחה אקסונלית. לעבודה הזאת יש פוטנציאל לשלוט על הצמיחה של תאי עצב ושל גידולים עצביים בתוך המוח. ד"ר מ. ויניי וד"ר ר. רנו, שני חוקרים מוכשרים שעבדו על הפרויקט כסטודנטים, סיימו את לימודיהם והסתעפו ליישומים רעיוניים ומעשיים מאוד מעניינים של הגישה הזאת.

משלימות חשובה

שני המכונים מאוד משלימים ויש להם תכונות הדדיות משותפות רבות. מכון קירי הוא מרכז המחקר הראשון במעלה בצרפת שמבצע חקר סרטן, כולל כל ההיבטים של היווצרות סרטן. מרכז המחקר שלו מפגיש 1,200 חוקרים שעובדים ב-12 יחידות של מחקרים משותפים שמאורגנות בארבעה תחומים על בסיס אינטראקציות מדעיות טבעיות ופוטנציאליות רפואית חזקה. בהיותו תומך נלהב של שיתוף פעולה בינ"ל, המכון מקבל בברכה יותר מ-80 לאומים. מצויד בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות, הוא משאב חשוב לחוקרים מרחבי העולם. מכון קירי הוא גם מתחם בית חולים חדיש ביותר שמעניק טיפול ותמיכה לכל סוגי הסרטן ומקבל יותר מ-50,000 חולים בשנה. הוא פיתח טיפולים חדשניים במיוחד ישירות מהעבודה של מרכז המחקר שלו. מכון קירי גם מכשיר סטודנטים במדעים ומחקר הסרטן כדי להגדיל את הידע בנושא.

מכון ויצמן למדע הוא בין עשרת מכוני המחקר הבסיסי הראשונים בחשיבותם בעולם: 2,500 מדענים עובדים בקמפוס שלו ברחובות בתחומים המשלימים של מתמטיקה ומדעי המחשב, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה וביוכימיה. למכון ויצמן למדע יש היסטוריה ארוכה של מחקר ותגליות שמושרשת במשימה לקדם את המדע לתועלת האנושות; מחקר הסרטן מהווה 40% מהתקציב הכולל של המכון, שמעצב ומארח חלק גדול מהמובילים בישראל ותורם לקידום ולהבנה של נושאים מדעיים בקרב כל הקהלים.

לשני המכונים יש אמצעים חזקים להעברת טכנולוגיות שמשתמשים בתגליות של המעבדות שלהם לתועלת החולים, על ידי יצירת תרופות, מכשירים רפואיים או טכנולוגיות אחרות.

חזון משותף לגבי המדע

המדע בשירות אנשים - זאת הדרך הטובה ביותר לתאר את ה"אני מאמין" של שני המכונים, ששניהם נוסדו על ידי אנשים דגולים שהטביעו חותם חשוב על ההיסטוריה של העולם. חיים ויצמן, כימאי ומחבר של הרבה תגליות ופרסומים, הוא המייסד של מכון ויצמן, והיה הנשיא הראשון של מדינת ישראל בין 1949 ו-1952. מרי קירי, שנולדה בשם מריה סקלודובסקה, הקימה את מכון הרדיום ב-1909. האשה הראשון שהייתה פרופסורית וראש קתדרה בסורבון, האשה הראשונה שזכתה בשני פרסי נובל ונקברה בפנתיאון של פריס בזכות הישגיה שלה. באופנים רבים, שני המדענים האלה עברו דרך יוצאת דופן. אבל מעבר למייסדים היוקרתיים האלה, שני המכונים האלה שותפים לאותו החזון לגבי המדע, בשירות אנשים ומונע על ידי ערכים חזקים, אותה הסקרנות לגילוי ולידע בשירות בריאות האדם.

מכון ויצמן למדע ומכון קירי גם שותפים לאותה אמונה ששיתוף פעולה בינ"ל בתחום המדע והחלפת רעיונות בין גבולות של דיסציפלינות יכולים להאיץ את הקידמה לתועלת האנושות. המכנה המשותף הזה הוא שמאפשר היום לשיתוף הפעולה הזה להכות שורש, ושמחר יאפשר לנו להכפיל את המאמצים וכתוצאה מכך ליהנות מתגליות חשובות חדשות.

 אנשי קשר

Yohan Philippe

[email protected]

+33 (0)1 56 24 55 53

מקור: Institut Curie