דרוג:

ברוב המוחלט של המקרים, השאיפה של רופאי השיניים היא לא לעקור אותן לילדים - עקירת שן לילד היא הליך כואב, לא מזמין וגם לא תמיד מועיל ברמה הרפואית. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם אין מנוס מכך.

אם הילד נפל וספג מכה חזיתית קשה בכותרת של השן, ייתכן כי טיפול שורש וכתר לא יספיקו ויהיה צורך לעקור אותה. עוד דוגמה היא כאשר צומחת לילד שן עודפת. תופעה מדאיגה שמתרחשת בדרך כלל במנשך העליון של חלל פיו של הילד. תופעה זו מצריכה את סף העקירה הקשה ביותר: עקירה כירורגית. כאשר העקירה היא רגילה, השן נשלפת כשהיא שלמה ועל כן כבר גרמה נזק לשיניים שלידה. הוצאת השן בכירורגיה לפני שהיא בכלל התחילה לצמוח תהיה המהלך החכם ביותר עבור הילד שלכם, מהלך שישמור על כל השיניים בפה שלו, כולל ה-2 שהיו סמוכות לשן העודפת, שלמות ותקינות.
 

עקירה בעקבות חבלה דנטלית

הסנריו הנפוץ ביותר של עקירת שיניים לילדים - מדובר במצב בו השן שבוארה לחלוטין ואין מנוס מלעקור אותה. במקרים בהם מדובר בשבר קל ניתן לשקול עשיית טיפול שורש וכתר מעליו.

עקירה בעקבות הזנחה

מקרה נדיר יותר אך בהחלט אפשרי: חלה הזנחה בשן מסוימת, ההורים לא ביקרו מעולם אצל רופא שיניים, העששת כרסמה בשן, ורק כאשר הילד נאנק מכאבים ההורים החליטו לעשות מעשה. על אף כי גם רוב המקרים הללו מסתיימים בסתימה או בסתימת שורש וכתר מעליה, במקרים מסוימים הנזק כבר בלתי הפיך והוא מצריך עקירה של השן שניזוקה.

עקירה כירורגית של שן עודפת

התופעה מתרחשת אצל מעט ילדים אך בהחלט עשויה להתרחש. הילדים חשים כי חלק מהשיניים שלהם נמעכות וגורמות לכאבים דחוסים. לרוב זה הסימפטום לשן העודפת. רופא השיניים שמאבחן את השן העודפת ימליץ בדרך כלל על עקירה כירורגית. השן עוד לא יצאה החוצה ויש לה רק שורש שצריך לעקוב באמצעות ניסור. כאשר השן יוצאת שלמה היא רומסת במעלה שלה שיניים בריאות. לכן, מוטב לשלוח את הילד אל עקירת שיניים כירורגית מאשר לעשות רק עקירה רגילה ולהיסחב עמו לטיפולים ממושכים עד גיל 18 בגלל שן עקומה או שן אחרת שספגה נזקים אחרים מהשן העודפת.

נכון, עקירה כירורגית הוא צעד כואב לכל אדם, גם לאדם מבוגר ובוודאי שלילד, אבל זה מקרה שקורה כמעט רק לילדים, והוא מקרה קריטי לביטול מהיר ככל הניתן למניעת נזקי המשך.