דרוג:

משלחת בכירה של 4 'אשכולי' מדעי חיים מגרמניה תגיע להדגמת החידושים האחרונים בתחומי הטכנולוגיה הרפואית והביו-הנדסה

משלחת ובה נציגים של ארבעה "אשכולי" מדעי חיים ומכשור רפואי מגרמניה, הגיעה לישראל לקראת שבוע IATI-ביומד ישראל 2013, שייפתח ב-10 ביוני 2013 בתל אביב, כדי להדגים את החידושים האחרונים והפיתוחים של גופי המחקר, הפיתוח והייצור הגרמניים, בתחומי הטכנולוגיה הרפואית והביו-הנדסה. הנציגים, הכוללים חוקרים מתחומי מחקר ופיתוח מגוונים יקחו חלק בהרצאות המתוכננות לשלושת ימי הכנס ואף יציגו בביתן (44A), שישמש גם כנקודת מפגש עם עמיתיהם מישראל. ביקור המשלחת מאורגן במסגרת קמפיין בינלאומי תחת הכותרת "גרמניה - שותפה לטכנולוגיה רפואית" (Germany - Partner for Medical Technology), שבאחריות המשרד הממשלתי לחינוך ומחקר בגרמניה, שמטרתו להציג את חידושי הטכנולוגיה הרפואית ולקדם שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח בין גרמניה ושותפים פוטנציאליים, דוגמת ישראל. 

ארבע הרשתות ומרכזי המו"פ הגרמנים שיציגו וידגימו את התוצאות המדעיות שלהם הם מתחומי דימות תלת ממדי (3-D Imaging) ברפואה, טכנולוגיה ביו-ננו-רפואית (BioNanoMedTech), דימות מולקולרי  (Molecular Imaging Network–MOIN) ורפואת פלסמה (Plasma Medicine). אשכולות אלו מייצגים מחקרים קובעי מגמה בתחומים של טכניקות דימות, אבחוני מבחנה והנדסת תאים ורקמות.

"ישראל וגרמניה משלימות האחת את השניה בתחום מדעי החיים", אומר ד"ר גאורג שוטה

(Dr Georg Schütte), מזכיר המדינה, המשרד לחינוך ומחקר בממשלה הגרמנית הפדראלית (BMBF). "במהלך כנס 'ביומד ישראל', נציג באמצעות מרכזי המו"פ המתקדמים ביותר שלנו את היתרונות הגלומים - לשני הצדדים - בשיתוף פעולה איתם".

לדברי ד"ר שוטה, טכנולוגיה רפואית ומדעי חיים, שחופפים ומשיקים בתחומים לא מעטים לתחומי טכנולוגיית המידע וההנדסה, הופכים ליותר ויותר חשובים בחיי כולנו. עובדה זו נכונה גם לגבי גרמניה, אחת מהיצרניות המובילות והגדולות בעולם בייצור מכשור רפואי איכותי. תחום המכשור הרפואי והטכנולוגיות הרפואיות בגרמניה מחזיק כיום בכ-14.6 אחוז מהשוק העולמי, כשהוא ממוקם שני אחרי ארה"ב. מעבר לכך, בין 5-20 אחוזים (תלוי התחום) מהפרסומים המדעיים על טכנולוגיה רפואית מגיעים מגרמניה. המומחיות בתחום, ושיתוף הפעולה חוצה הסקטורים והאינטרדיסיפלינרי בגרמניה, מיצב את הטכנולוגיה הרפואית הגרמנית ברחבי העולם כאחד הגורמים הגלובליים המניעים חדשנות בתחום ושיתוף פעולה עם ישראל,  המשתייכת לרף העליון של השחקנים הגלובליים בתחום מדעי החיים, הוא מתבקש. 

"כיום כשהתקדמות מדעית וטכנולוגית כבר אינה מוגבלת על ידי גבולות לאומיים, והיא חלק משיתוף פעולה בינלאומי, המשרד הממשלתי לחינוך ומחקר בגרמניה, יוזם פרוייקטי פיתוח ומחקר בין גרמניה ומדינות יעד שותפות, דוגמת ארה"ב וישראל. ביקור המשלחת הוא חלק מהמהלך הזה", אומר ד"ר שוטה. 

המשרד מתכוון להציג את החידושים של גרמניה בתחום הטכנולוגיה הרפואית בנושאים קובעי מגמות ויוזמות של פרויקטי מחקר ופיתוח ושיתופי פעולה בינלאומיים, שנערכים בין גרמניה ומדינות שותפות דוגמת ישראל. 

אשכול הטכנולוגיה הביו-ננו-רפואי -- מדענים מאוניברסיטאות ומחברות אשכול הטכנולוגיה והביו-ננו-רפואי - BioNanoMedTech - עורכים מחקר בתחום של טכניקות דימות וטיפולים חדשים, והכל בקנה מידה זעיר (ננו). ננו-טכנולוגיה יכולה לשמש ברפואה עבור כימוס תרופות (pharmaceuticals) בתוך כמוסות זעירות או לציפוי שתלים בחלקיקים זעירים (nanoparticles). באשר לאבחונים, בתחום זה מתמקדים המדענים בתיעוד ובניתוח של אנטומיית תאים בקנה מידה זעיר (nanoscale) וכן במערכות ממוזערות המשמשות לעריכת אבחונים במבחנה. תחום הננו-טכנולוגיה, בשילוב עם השימוש בתאי גזע בעלי יכולת התרבות, פותח הזדמנויות חדשות לחלוטין לרפואה מחדשת איברים (רגנרטיבית).

אשכול הדימות המולקולרי -- Molecular Imaging Network (MOIN) -- המדענים באשכול זה  מתמקדים בחלקיקים זעירים בטכניקות דימות. האשכול מפתח וחוקר תהליכים חדשים של דימות לאבחון (דיאגנוסטי) ודימות לטיפול (תרפויטי) המשמשים לאבחון ולטיפול בתהליכים סרטניים, דלקתיים ועצביים (נוירולוגיים). סמנים מולקולריים מאתרים בגוף רקמות פגועות ומנוונות, על ידי כך שהם נצמדים לתאים חריגים, ובכך חושפים אותם. במרכז המחקר הרפואי המקדמי (preclinical) של MOIN משתמשים ב"דימות מולקולרי" וסמנים מולקולריים כדי לבדוק "בגוף חי" (in-vivo) גישות טיפוליות (תרפויטיות) חדשות וחומרי תרופה (פרמצויטיים) חדשים, באופן שהוא הרבה יותר יעיל וידידותי לחיות. בשילוב עם אבחונים מולקולריים במבחנה, הדימות המולקולרי בגוף חי פותח אופקים חדשים בתחומים של מחקר ופיתוח ואבחון וטיפול.

אשכול דימות תלת ממדי ברפואה -- 3-D Imaging in Medicine -- אשכול זה, שפועל סביב המכון המרכזי לטכנולוגיה רפואית (ZiMT) באוניברסיטה ע"ש פרידריך אלכסנדר בארלנגן (FAU), מפתח תהליכים לשילוב מספר גדול של תמונות רפואיות נפרדות ליצירת תצוגה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה. מערכת מיוחדת ל-CT חזה - טומוגרפיה ממוחשבת לצילום רנטגן של החזה בשלושה ממדים - לא רק משפרת את נוחות המטופל, היא גם מאפשרת לקבל תגובתיות גבוהה יותר באבחון מוקדם של סרטן חזה. טכניקות שונות לתיעוד תלת ממד כגון זמן מעבר (Time of flight) או תאורה מובנית (structured light), שבהם נהגו להשתמש קודם לכן בעיקר עבור משחקי מחשב או בהנדסת כלי רכב, משולבים כעת על מנת לקבל פיצוי על התנועה. טכניקה זו מאפשרת לערוך טיפולי קרינה ללא תלות בנשימה (מיתוג לפי מחזור הנשימה) של סרטן הריאות וכן, לקבל תמונות לא מעוותות של לב פועם בתלת ממד.

רפואת הפלסמה -- אשכול המחקר Plasma Medicine עורך מחקר בסיסי של תכונות נוגדות חיידקים ותכונות לליטוש משטחים בעזרת פלסמה בטמפרטורה נמוכה ואפשרויות היישום לכך ברפואה. בעתיד, אפשר יהיה להשתמש בפלסמה לא תרמית לצורך הכנת שתלים ולטיפול בפציעות בתחום רפואת השיניים ומחלות עור. אשכול המחקר עשה כבר צעד חשוב בפיתוח של kINPen MED, שנמצא בתהליך לאישור שימוש דרמטולוגי (ריפוי של העור) בטיפולים במחלות עור זיהומיות.

לדברי ד"ר שוטה, היום, יותר מאשר בעבר, התקדמות מדעית וטכנולוגית אינה צריכה להיות מוגבלת בתוך גבולות מדינות, אלא להיות מונעת משיתוף פעולה בינלאומי, למען התועלת המשותפת של המדינות המעורבות. "ישראל, עם קהילת אנשי המחקר וחברות ההזנק החדשניות שלה, בייחוד בתחום מדעי החיים, היא מדינה שותפה חשובה לגרמניה ולמדענים שלה".