דרוג:

זהותו של כל אדם נתונה בסיכון אמתי בכל רגע

זהותו של כל אדם נתונה בסיכון אמתי בכל רגע ורגע ללא קשר למאגר הביומטרי

שיחת ה"מאגר הביומטרי" היא שיחה בעייתית בבסיסה. למתבונן מהצד, נדמה לעיתים כי מתרחש לו וויכוח זועם במיוחד, העוסק בשאלת ההתקנה של ידית מתכת או זהב, בבית שכולו עשוי קש. שאלת התועלת, המשמעות האמתית והכדאיות בקיומו של מאגר מסוג זה היא שאלה לגיטימית לחלוטין, אולי אף חשובה מאוד, אך לצערנו כולנו, רלוונטית הרבה פחות. המאגר הביומטרי לכשעצמו, במציאות דיגיטאלית כמעט לחלוטין, לא משנה כמעט כלום בכלום, ומציף בעיה שלמעשה קיימת אתו או בלעדיו.

זהותו ופרטיותו של כל אדם בעולם, ובתוך כך בישראל, נתונות כיום בסיכון אמיתי בכל רגע ורגע. הסיכון, למעשה, אף הולך וגובר מידי יום ביומו, לצד השימוש ההולך וגדל באמצעים דיגיטאליים, ואימוצם של שירותים פיזיים שונים לעולם המקוון. על מנת לבצע גניבת זהות למטרה זדונית זו או אחרת, אין האויב מוגבל כיום בפרטים. כולם מצויים כמעט במלואם במאגרים שונים, הקיימים ומתחדשים מבלי לייצר ולו קצה קצהו של שיח ציבורי. אז הם אינם ביומטריים.

גניבת זהות, בין אם היא למטרת ביצוע פשעים כלכליים (דוגמת פרסומם של פרטי אשראי ע"י ההאקר הסעודי ואחרים), ובין אם למטרת ביצוע פשע אחר, היא סוג תקיפה הזמין כיום ביותר לכל סוג של אויב, הן אם מדובר בהתארגנות לאומית מונחית אידיאולוגיה, והן לקבוצת האקרים חובבים השוחרים וונדליזם ובהלה בלבד. חיפוש מהיר ובלתי מעמיק ברחבי רשת האינטרנט, יחשוף בפני כל אחד עולם שלם, שופע ומדאיג כאחד, של סחר בזהויות. רובנו, בין אם זהותנו קיימת ונסחרת ובין שלאו, לא נדע זאת, אלא כשתגיע המכה. מתקפות שכאלה נראות באופן תדיר ברחבי הרשת העולמית, ואינן נחשבות ל "יוקרתיות" במיוחד.

הדיון המרכזי אשר עוסק, בצדק, ברמת ביטחוננו האישי מיום קיומו של המאגר הביומטרי, יהיה נכון ומבוסס רק ביום שתובהר רמת ביטחוננו עוד בטרם השקת המאגר – היום. שאלה זו, אשר לשם פתרונה קמו, קמים ומתעתדים לקום גופים רבים (ביניהם המטה הקיברנטי הלאומי, גופי ממשל וביטחון נוספים, ויחידות קיברנטיות רבות), טרם זכתה למענה הולם, אם בכלל. כל ניסיון להעריך את רמת הסיכון אותו מהווה המאגר, הוא לא אלא ניסיון להעריך את "החמרת" המצב בלבד, ואולי אף מקל מעט עם שאלת הבסיס.

השיח הציבורי הסוער והבלתי מתפשר לכאורה, אשר מציף את הסיכון אותו מהווה המאגר, בהחלט מצביע על שיפור משמעותי בהתייחסותם של גורמי הממשל וגורמים אחרים לנושא. אם היה חף ממידה ניכרת של מניעים פוליטיים, אולי הוא אף היה מהווה סיבה צנועה לשמוח. בסופו של דבר, יש לזכור, כי אם סוגיית הבטיחות של המאגר היא אכן הבעיה לבדה, אזי הפתרון נמצא מעבר לפינה – שהריי ישנן דרכים טכניות וקונקרטיות לבצע את המבחן. אולם, צריך האזרח לצפות כי ההקפדה הבלתי מתפשרת (ויוצאת הדופן במידה רבה) על רמת האבטחה של פרטיותו וזהותו, לא תופנה לרעיונות חדשים בלבד. "החמרת" המצב היא נתון בלתי מדיד, אם לא נביא בחשבון בראש ובראשונה, את חומרת המצב הקיים.

הכותב הוא ניר גייסט, מומחה בינלאומי ללוחמת סייבר ומייסד חברת אבטחת המידע ניוטרון