דרוג:

מאת: ד"ר ברכה קליין תאיר

אנחנו במסע אינסופי בין Being לבין Being חדש. התהליך של Becoming מתרחש בתוך אוקיינוס שפע שרובנו לא יודעים, מחוברים, או רואים ועל-כן, חיים במחסור תמידי ומוגבל. האם לא מצחיק אותנו לשמוע שדגים בים צמאים? אבל כך בדיוק רובנו חיים. שואבים פוטנציאל עם קש (רצון תועלתני, פרטני, אגואיסטי) במקום עם צינור ענק (רצון הפועל לטובת המכלול). לא מפליא לכן שאנחנו נדרשים למיומנויות לוחמניות – הישרדותיות על מנת להצליח, וגם הצלחה זו מוגבלת ומותנית.

מה יאפשר לנו להתחבר מחדש עם אוקיינוס השפע ולהביא הצלחה שאינה תלויה בדבר (במציאות חיצונית)? תחילה ננסה להבין מהו אותו אוקיינוס של שפע שמזין את קיומנו:
חלל שהוא יסוד הקיום, אשר שמות נוספים לו, כמו מרחב האור, אוקיינוס המחשבה, מחסן אנרגטי של כל מצבי האנרגיה התחיליים ושל כל החלקיקים הוירטואליים, אוקיינוס הפוטנציאל האינסופי (האל). החלל איננו אוסף של חלקיקים (צורות) כפי שחשבו המדענים בזמנו (הפרדה בין חלל/אנרגיה לחומר), אלא שדה של לולאות/מיתרים  אנרגטיים (קוואנטים), הדומים לגלים באוקיינוס, המחולקים לפי סולמות של עוצמה תדרית (צליל/צבע/מספר). הלולאות/מיתרים האלה חוצים זה את זה, נפגשים, מתחברים, מתקשרים ביניהם (מחליפים מידע, אנרגיות), מתאזנים ויוצרים כוורת תת-אטומית, סימפוניה של צלילים. דבר לא נמצא בהפרדה. הכול מחובר בחוטי רטט יפהפיים שהינם  מתוחים תמיד בין כל הפוטנציאלים. החוטים מאפשרים סינכרוניות ומימוש הפוטנציאל באופן מידית. מרחב הריקוד הקוסמי הזה מזין חיים. כאשר תודעה ממגנטת לולאות/מיתרים המהדהדים לתדרה (מספר), היא הורסת את פונקציית הגל שלהם – את המספר התיאורטי, והופכת אותו לחלקיק קונקרטי. הווה אומר, היא הופכת את המתמטיקה לגיאומטריה ויוצרת כלי הכלה קונקרטי. ככל שהיא גבוהה ועוצמתית יותר, היא ממגנטת יחסים מורכבים יותר (אור עליון) ובכך מסייעת להרחיב את הכלי ואת יכולת ההתפתחות שלו, עד שיממש את ההוויה האמיתית שלו. היא מסייעת להפוך Being ל- Being חדש מבעד לתהליך ה- Becoming, עד שנשיג מחדש את ההוויה האמיתית שלנו (באנו מהעתיד ואנחנו חוזרים אל העתיד).

מכאן שכדי להתחבר מחדש אל אוקיינוס השפע ולהביא לקיומנו הצלחה שאינה תלויה בדבר, עלינו ללמוד שתי שפות חדשות; מתמטיקה טהורה (תורת המספרים שעוסקת בחקר ישויות ערטילאיות מבלי להתייחס לצורה בה הן מובעות בעולם האמיתי‏( וגיאומטריה (ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים). המתמטיקה (אונטולוגית) מתארת תנועה, מתארת יחסים (למשל, המתמטיקה של המוסיקה). הגיאומטריה לעומתה (אפיסטמולוגית), משקפת הלכה למעשה את תנועת המספרים והיחסים ביניהם כצורה קונקרטית (נקודה, קו, משולש, מרובע וכו'), ככלי שיש לו יכולת קיבול. בהחלט ניתן לומר ששפת המתמטיקה דומה במהותה ל'עץ החיים' הקבלי (מציאות לא ממשית שיש בה הכל), ואילו שפת הגיאומטריה דומה במהותה ל'עץ הדעת' הקבלי (מציאות ההגדרה, הידיעה).

רק לימוד שתי השפות האלה יאפשר לנו להעיז לקפוץ אל אוקיינוס השפע (ללמוד את...) – לשחות מעבר לזמן לעבר מרחבים חדשים של פוטנציאל – לצלול אל מעמקי הסוד - לטפס על גבי גלים של מציאויות נסתרות וחדשות - לצאת בשלום (בדומייה ולעומק) ממערבולות שיש להן פוטנציאל להטביע אותנו (חורים שחורים), עד שנגיע לקומה ה- 100, קומת שורשי הדברים, אוקיינוס השפע. בניגוד  לכושר הזחילה, הליכה וריצה שרכשנו במשך אלפי שנים של אבולוציה (למדנו הרבה על...),  כעת, עם כניסתו של עידן חדש לחיינו, עלינו ללמוד לקפוץ – לשחות – לצלול – לטפס. כי רק הכושר החדש יאפשר לנו לפתח תודעה  גבוהה שמסוגלת לפרוש את רשתה באוקיינוס השפע ולהביא דגה כמו רעיונות חדשים, חכמה מאתגרת, היכולת הכל יכולה, אמת וודאית, אושר, אהבה, שמחה.

פיתוח הכושר החדש מחייב אותנו להתערטל מכל מלבושנו וצעיפי הזהויות (כותונת עור), מהסגידה לחומר, מהחיבור אל מבני בטון קבועים ויציבים, מקיום הנמצא בהפרדה והתנייה, ופשוט להעיז להיכנס אל מציאות נזילה, ארעית, מנימליסטית (אי אפשר להיכנס פעמיים לאותו נהר...) שהכל קיים בה באחדות (כותונת אור).

חשבו לרגע על משמעות הגישה החדשנית הזו לפיתוח ארגונים חדשים – ארגונים של הקומה ה- 100? לפיתוח אנשים חדשים – יצורי אנוש עילאיים הדומים לבורא? לפיתוח מערכות חינוך – הדרכה שמתמקדות רק בהשגת חיים ששווה לחיות אותם: התשוקה להיות יותר (להיות אור) - לדעת יותר (לרוץ אל האור) – להתחבר יותר (להצית אור)  - להשיג יותר? שמשקיעות ומפתחות כושרים להשגת התכלית שהיא הקומה ה- 100?

יתוח הכושר החדש נעשה כיום בעזרת  'טכנולוגיית ארגניה', טכנולוגיה מקורית, חדשנית, ייחודית שפיתחה ד"ר ברכה קליין תאיר, והיא מורכבת ממנסרה שבסיסה 4 ערכים אוניברסאליים מהותיים ושלוש פאות:

1.      כוח משפיע: מושך למעלה ומתכלל עם תכלית הבריאה מבעד לכושר טיפוס תודעתי – חשיבתי (לחץ אל האור), חוק ההשתקפויות – אוטונומיה, האומץ, להמציא, לגלות מציאות חדשה ולא מוכרת, להמציא פרשנות ולהביא חדשנות.

2.      כוח מקבל: דחוף קדימה מבעד לכושר להיפתח פנימה ולתכלל את כל הפנים עם שורש מהותנו (להיות אור), חוק סיבה/תוצאה – ייחוס עצמי, האומץ לפלרטט עם אי הוודאות, לחשוף חסרונות, לרפא שליליות, וליצור כלי רובוסטי. חוסן פיסי – נפשי – מנטלי – רוחני.

3.      כוח מאחד: מתרחב החוצה ומחבר את כל היחסים מבעד לכושר להתכלל (להצית אור), חוק המשיכה – יחסים רקרסיביים, האומץ לקבל ללא תנאי את האחר, השונה, המנוגד וההפוך ממקום של אהבה, כבוד והבנה כי השכינה שורה ביניהם, לתת אמון, להשתנות ולהשפיע (נתינה חדשה).