דרוג:

ניקולא יוזגוף-אורבך, עיתונאי, משורר, ד"ר לספרות ולדמוגרפיה. משמש כמרצה במכללה האקדמית צפת ועורך כתב העת "קול ההמון" מוציא את "בנפתולי השירה העברית במאה ה-21" המסכם יותר מ-20 שנות מחקר וביקורת על שירה, תיאטרון ופרוזה עבריים!

רשימות הביקורות שנבחרו להופיע בספר הביקורות של ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך, ראו אור לראשונה בכתבי עת שונים, ביניהם: "עיתון 77", "קול ההמון", "בכיוון הרוח", "יקום תרבות", "אופקים בגיאוגרפיה" ובאתר News1 ועתה מכונסים לספר שמנסה לשפוך אור על תופעות בספרות העברית העכשווית, זאת שלא עברה תהליכי קאנוניזציה.

לדברי יוזגוף-אורבך: " במהלך תרי עשר שנות עבודתי כמבקר ספרות במספר כתבי עת בארץ ובעולם, עברו בינות אצבעותיי כ–1,000 ספרי שירה, פרוזה, מחזות וספרי ילדים. הספרות העברית החדשה, בעשרים השנים האחרונות, דורשת ממבקר הספרות להרחיב את יריעת הכלים שבעזרתם הוא ניגש לנתח יצירה או תופעה בספרות. עוד היא תובעת ממנו לאמץ פרדיגמות ומתודולוגיות איכותיות וכמותיות מתחומי דעת שונים, ולדעת לכוון רזולוציה קריטיציסטית על יצירה X או על תופעה ספרותית Y, באופן שבו ניתן יהיה ללמוד על ייחודיותה כיצירה אוטונומית או כתופעה עצמאית, ובה בעת גם על תפקודה בתוך (או מחוץ) מערכת הספרות ועל קשרי הגומלין שהיא מקיימת עם תופעות ויצירות נוספות במערכת הספרות הלאומית והעולמית כיום, ובעבר.   

עשוריה הראשונים של המאה ה–21 זימנו לפתחי שפע ספרותי, שבדומה לשפע המוכר מן הסופרמרקטים, גם הוא מוכתב על ידי כוחות שיווקיים, כלכליים ומעמדיים. בדומה למוצרי צריכה אחרים, גם ספרות יש לצרוך באופן מודע ונקי ככל האפשר מהטיות וממניפולציות שמבכרות ומכוונות את הקוראים לסגנון מסוים, לז'אנר או לאופנות בנות חלוף. ישנן יצירות ספרותיות ותופעות ספרותיות שיוצגו ברשימות הביקורת כעממיות או כנחותות, אך בפועל הן חביבות מאוד על הציבור ומהן תתפתח הספרות העברית ולאורן יתחנכו בני הדורות הבאים. באשר לאותם מוצרים איכותיים, שלכאורה מיועדים למביני עניין ולאניני טעם, דינם בדומה לכל סוגייה שנוגעת לחברה, יוכרע על ידי החברה, ולא ייחרץ על ידי המבקרים — חריפים, מיומנים ומשכנעים ככל שיהיו.       

על תפקיד המבקר לפי יוזגוף-אורבך:

"אין אנו זקוקים לו אלא כדי ליהנות מהתרשמותו, ועל כן מקפידים רבים מהמבקרים היום לכנות את דברי הפרסום שלהם בשם רשימות ולא ביקורת. אין הם מעריכים את היצירה או מדרגים את טיבה, שהרי כבר קבענו שאין לה מדדים אמפיריים ומוסכמים, לכן כל שהם יכולים להציע לציבור הקוראים הוא את התרשמותם ופרשנותם ליצירה, בכך בא לידי ביטוי ייחודם, ובזאת עליהם להתמחות.

בתקופה היוונית נטו הפילוסופים להגדיר יופי כהרמוניה, סימטריה, פרופורציה ודיוק. אלו פרמטרים מדידים, אובייקטים וכמובן מאפשרים השוואה עם סגנונות יופי אחרים. לו היו פרמטרים כאלה בספרות או אז היינו מגדירים שתכלית הספרות להיות יפה, והיינו יכולים לומר שספרות יפה היא ספרות X+Y+Z, אך כיוון שאין פרמטרים כאלה בנמצא והספרות לא בהכרח חייבת להיות יפה כדי להיחשב טובה, אין אנו יכולים לדון בעניינה כפי שביקשו לדון בה היוונים, וממילא בתקופתנו תפיסת היופי לא מעוצבת בדרך מדעית אלא בדרך פרסונלית, ולכל פרט יש העדפות אישיות." 

ניקולא יוזגוף אורבך (38) פרסם 8 ספרי שירה, עשרות מסות ורשימות ביקורת על הספרות ועל ספרי שירה ופרוזה בכתבי העת המובילים בארץ ובעולם. בשנים האחרונות קיים, יזם והנחה עשרות אירועי תרבות ואנתולוגיות מקוונות ומודפסות, ובהם אנתולוגיה בנושא הפרעות אכילה ('שוקלת עצמי למוות', 2021, בהוצאת "הורטיוס") ואנתולוגיה בנושא התאבדות ('ובחרת במוות', 2022 בהוצאת "יונה שחורה"). יוזגוף אורבך הוא עורך כתב העת לתרבות, ספרות והגות 'קול ההמון' וחבר מערכת במספר כתבי עת בינלאומיים ואקדמיים לספרות. מרצה וחוקר במכללה האקדמית צפת וחבר במוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה באוניברסיטת חיפה. אורבך פרסם עשרות מאמרים אקדמיים ו-10 ספרי מחקר. הוא בעל תואר דוקטור בספרות וכן בעל תואר דוקטור נוסף בדמוגרפיה. בין פרסומיו הבולטים במחקר האקדמי: 'החברה החרדית בישראל' (קתדרת חייקין, 2012); 'הועד האודיסאי ופעילותו' (ההסתדרות הציונית העולמית, 2015); 'הרפורמים בישראל' (רסלינג, 2017); 'בין ייהוד לאיבוד הגליל' (קתדרת חייקין, 2016); 'בין מרחב יהודי למרחב ציוני' (רסלינג, 2021).

ניקולא יוזגוף אורבך. "בנפתולי השירה העברית במאה ה-21". הוצאת פיוטית.

  עורכת: חגית בת-אליעזר  עורכת לשונית: שושנה ויג

204 עמודים. מחיר 99 ₪. להשיג בחנויות הספרים, באתר עברית ובאתר ההוצאה/