דרוג:

נוטריונים

במאמר שלפניכם נספק לכם דיני ירושות אשר יבחנו את כל המצבים האפשריים בהם מוסדרת ירושה במדינת ישראל. כעיקרון מנחה, ישנם שני מצבים בהם מכיר החווק:

לנפטר יש צוואה.

לנפטר אין צוואה.

הצוואה, מסמך חוקי שיכול להיאמר בעל פה בטרם לכתו של המצווה לעולמו, להירשם בכתב, להיות מנוסח בפני עדים, או להיות מנוסח בפני רשות חוקית. יצויין כי כסדר כתיבת סוגי הצוואות, כך סדר יציבותן: הצוואה שבעל פה היא הצוואה הכי פחות יציבה, בשל כך שהליך זה נעשה כאשר המצווה במצב גסיסה חמור, הוא מבין שהוא לא הכין צוואה, והוא עושה זאת כאשר כמעט תש כוחו, וקרוביו רושמים זאת במהירות על מנת שיהיה בידם נוסח צוואה. הגשת מסמך שכזה לרשם הירושות אינה מספיקה למתן אישור חוקי, בשל כך שהרשם עצמו לא מוסמך לאשר זאת, והוא מעביר את ההחלטה לבית המשפט. לעומת זאת, צוואה בפני רשות חוקית היא היציבה ביותר, שכן אישורה בידי רשם הירושות, שופט, דיין רבני או נוטריון הוא אישור בעל תוקף שקשה לערער עליו או לבטלו. כאמור, כאשר יש לנפטר צוואה, רכושו מחולק לפי הכתוב בה. מאמר זה יתייחס עתה למצבים בהם לנפטר אין צוואה:

הנפטר הותיר אחריו בת זוג

הכתוב כאן מכוון ללשון זכר ונקבה כאחד: כאשר ישנה בת זוג לנפטר היא זוכה אוטומטית במחצית רכושו, לרבות הרכב המשפחתי. יתר הרכוש מועבר לילדיו ולהוריו של המוריש. כאשר אין למוריש הורים וילדים, יזכו אחיו, ילדיהם, וההורים של הורי המוריש ב 1/3 מרכושו: בת הזוג תזכה ל 2/3 הרכוש. במידה שהמצב הוא שאין למוריש ילדים או הורים, וגם אשתו נשואה לו מעל 3 שנים, היא תהיה זכאית לכל רכושה של המוריש, בניכוי הכתובה שלה, למעט אם מדובר באלמנה – לה יש זכות לבחור בין חלקו של המוריש ברכוש המשותף לבין הכתובה.

הנפטר לא הותיר אחריו בת זוג

הצאצאים זכאים לכל הירושה: צאצאים מוגדרים, על פי חוק, ילדיו הישירים של המוריש, ובני דודם באופן שוויוני. בהינתן שאדם מסויים נולד בטווח זמן שאינו עולה על 300 ימים מיום פטירת המוריש, גם הוא יהיה זכאי לחלוקת הרכוש. בהינתן שאין כלל צאצאים למוריש, הרכוש יועבר להוריו ולצאצאיהם. בהינתן שאין לו הורים, הוריהם של ההורים יהיו זכאים לירושה, ורק במקרה שהורי הוריו לא בחיים – הרכוש יולאם לטובת אוצר המדינה.
מידע נוסף בפורטל הנוטריונים, שירותים נוטריונים לדיני ירושה.