טיפוח, בריאות וספורט :  |   | 21/11/2018

דרוג:

ליאת ישי, מורה ליוגה וטנטרה טיבטית (מדע ההתמרה) כותבת על אחד החושים החשובים ביותר שלנו – חוש המישוש ועל חשיבות המגע.

לאורך כל ההיסטוריה האנושית היה המגע חלק דומיננטי ובלתי נפרד מהחיים. כלי תומך התפתחות תקינה, בריאות מאוזנת, וקשר הרמוני מעורר ביטחון ואושר. חוש המגע הוא החוש הראשון והעיקרי המתפתח אצל עובר ברחם. שפע מחקרים מראים היום כי כבר בשבוע ה 8 ניתן לצפות בתגובה של עובר למגע. עוד מוסיפה ליאת ישי כי מצב בו אמהות ותינוקות שוהים ביחד – במגע של עור בעור (כשהתינוק לא עטוף בבד / שמיכה) מיד אחרי הלידה, מאפשר חום גוף וקצב לב יציב ותקין לתינוק רגוע ושמח יותר.

"אנו כאנשים בוגרים הנחנו את חוש המישוש ואת המגע המרפא הרחק מאחור. בעולם המתקדם בו אנו חיים, הפכו המסכים והכפתורים למתווכים עיקריים בתקשורת בינינו, וחשיבותו של המגע הפשוט נדחק למעמד שולי וכמעט ונשכח כמרכיב דומיננטי בבריאות הגוף, בחוסן הנפשי, ובאיזון הרגשי"- מוסיפה ליאת ישי.
 

ניתן לומר בקצרה שהמגע הוא דרך נוספת לתקשורת, המגע מפעיל את החושים הפיסיים הבסיסיים ביותר – חוש המישוש, בו טמונה היכולת לקליטת המציאות בעיניים הישרדותיות מלאות ספק ופחד, או לחלופין בעיניים בוטחות ופתוחות לקליטה ולגילוי מהסובב והקיים.

המגע והתחושה הינם אמצעים לקליטה המופשטת על פני כל הגוף, אמצעים ליצירת קשר מיידי, ספונטאני ואינטואיטיבי עם הסביבה, ולקבלת פידבק מהעולם הסובב. יכולתנו להיפתח ולקבל מגע אוהב ומסור בקשב ובחמלה מאדם אחר, פותח עבורנו צוהר מחבר ואפשרות לקבלת ריפוי מהיקום החיצוני, וממערכת החיסון שלנו עצמינו.

האנרגיה הנמצאת סביבנו ובתוכנו כל העת, נשכחת לעיתים, מתוך שאנו חיים את ההרגל והשגרה. אנו פועלים ומכוונים עם חושינו החוצה, רצים את מרוץ החיים האינטנסיבי, ומערכות ההגנה ההישרדותיות אשר סיגלנו לעצמנו, הכוללת דפוסי חשיבה, ומנגנוני התנהגות והגנה, הם רק חלק מדלתות המבצר הסוגרות עלינו, ומהחומה הגבוהה אשר בנינו סביבנו.

השיר "כל דקה נשיקה כל רגע חיבוק" של חווה אלברשטיין, קורא לנו לחדש את תשומת הלב ולבסס את המודעות לחשיבות הגדולה של המגע בחיי היומיום כחלק מהתקשורת הבינאישית, הפשוטה הורים, ילדים , סבים וסבתות, בני זוג, חברות אמת וחיות הבית. ליאת ישי קוראת להיזכר בתחושה העולה בנו, ברגע בו מונחת יד בתשומת לב על כתפנו, ומזכירה לתאי הגוף את 'זיכרון השכחה' של אמון וביטחון.

טיפולי מגע מתחומים שונים הינם דרך נוספת בה המגע בא לידי ביטוי, לא רק כשומר חיוניות ומאפשר תקשורת אלא ככלי מרפא גרידא. כידוע לכולנו, מצבי מתח גורמים להחלשות של מערכת החיסון. לטיפולי המגע יש את היכולת לעודד תהליכי ריפוי, לעזור לאדם להירגע, להרפות ולחזק את יכולתו להתמודד עם מצבים נפשיים ורפואיים שונים. להלן מספר סוגי טיפולים מומלצים:

רפלקסולוגיה – טיפול בכל הגוף דרך כפות הרגליים. רפלקסולוגיה הינה שיטה לגירוי כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ולהמרצתם. מקור המילה REFLECTION = השתקפות. כפות הרגליים הן למעשה הגוף כולו בעיר אנפין. שינויים אופיניים באיברי הגוף השונים כגון גודש, חסימה ותץ פעילות , יבואו לידי ביטוח במקום שבו הם מיוצגים בכף הרגל. הרפלקסולוגיה ממריצה את מחזור הדם – לזרימת הדם חשיבות בנשיאת חמצן ומזון לתאים המרכיבים את הרקמות בגוף וסילוק הפרשות ורעלים שונים. על ידי הפחתת המתח והלחץ תוך כדי עבודת הרפלקסולוגיה – מתאפשרת זרימת הדם בכלי הדם בקלות ובטבעיות. הטיפול נעים ומרגיע. הרפלקסולוגיה מכניסה להרפיה ובכך מביאה לתפקודה האופטימלי של כל המערכת החיסונית בגוף.

טווינה - הטווינה היא אחד מענפי הטיפול ברפואה הסינית והיא למעשה שילוב של טכניקות טיפול ידניות המשמשות לשמירה ולטיפול בבריאות הגוף והנפש כאחד. הטיפול נעשה באמצעות מגע, ונועד בראש ובראשונה לשמור על גוף בריא ולמנוע מחלות. במידה ויש כאב וחולי, הטיפול מתמקד ספציפית בבעיה ובגורמים לה, "פורם" את שורש הבעיה, ויכול להביא לתוצאות טובות.

שיאצו - השיטה מתבססת גם היא על עקרונות הרפואה הסינית. ההנחה המרכזית, היא כי בגוף האדם קיימים ערוצי אנרגיה בלתי נראים המכונים מרדיאנים מרשתים את גוף האדם כמפת נחלים זורמת. הערוצים משפיעים ומושפעים מהאיברים הפנימיים ועל פי השיטה, כל מחלה היא מצב הנובע מחוסר איזון כלשהו (עודף או חוסר) היוצרים "חסימה אנרגטית" בערוץ האנרגיה או באיבר, ועלולים לגרום לכאב, לחץ או רפיון. הטיפול נעשה ע"י לחיצות מובנות לאורך "מפת הערוצים".

>> מוזמנים להכיר גם את עולם הטנטרה - לחצו כאן.

ליאת ישי מזמינה להתנסות בטיפולי המגע השונים המחברים בין הגוף והנפש, המחדשים את מאגר האנרגיה, ופותחים את התקשורת הבלתי אמצעית בין אדם לזולתו ובין אדם לטבע הסובב. החיוך מופיע כתופעת לוואי לאושר הפנימי ותאורת הפנים מתגברת כמראה של חיוניות ביטחון ובריאות.

* המאמר מוגש באדיבות ליאת ישי – אמנית יומיומיסטית

תגיות של המאמר: