דרוג:

מאת: אלעד כהן, Presales Consultant M3, בקבוצת Intentia, המייצגת את M3, פתרון ה- ERP המוביל של חברת Infor הבינלאומית

התפתחות הInternet of Things – (IoT) ומערכות סייבר פיזיות מאפשרים למכונות, למחשבים ואפילו למידע עצמו לקחת חלק פעיל בתהליכי הייצור בתעשייה

חידון היסטוריה מהיר: כמה מהפכות תעשייתיות התחוללו בעולם? רובנו זוכרים מהלימודים בבית ספר את המהפכה התעשייתית שכללה את המעבר מחקלאות לייצור תעשייתי. מאז חלה מהפכה תעשייתית שנייה אשר כללה ייצור המוני בעזרת חשמל, ואחריה מהפכת ה- IT שמינפה את ההתקדמות האדירה באלקטרוניקה ובטכנולוגיה למטרת אוטומציה בייצור. כעת אנו עומדים בעיצומה של מהפכה תעשייתית רביעית שבה המידע הדיגיטלי שולט – מהפכת ה"דיגיטציה".

מה כל כך מיוחד בדיגיטציה? היא יוצרת דרכים חדשות להגיב לצרכי הלקוח, עם שיטות שמאפשרות תיקון בעיות באופן אוטומטי (כמעט). כיצד זה מתבצע? על ידי המרה של מספר טכנולוגיות ואסטרטגיות חדשות, המעוגנות בגישה ממוקדת-לקוח.

התפתחות הInternet of Things – (IoT) ומערכות סייבר פיזיות, כגון חיישנים ו"טכנולוגיה לבישה", מאפשרים למכונות, למחשבים ואפילו למידע עצמו לקחת חלק פעיל בתהליכי הייצור וההפקה. אם לא די בכך, התפתחות ה- Big Data והניתוח רב העוצמה מאפשר למערכות אלו לעבד סדרות נתונים גדולות ולתרגם את המידע במהירות לדרכי פעולה חכמות. לבסוף, תשתית התקשורת הפכה להיות כל כך מאובטחת, עד שניתן לסמוך עליה בהיבטים עסקיים קריטיים כגון ייצור.

התמזגות זו של אסטרטגיה וטכנולוגיה עסקית כבר קיבלה שם חדש ונוצץ: "תעשייה 4.0", שם שכבר הפך גלובלי. בגרמניה, תעשייה 4.0 כוללת יוזמה שמקדמת את מחשוב התעשיות המסורתיות דוגמת תעשיות הייצור. בארצות הברית, הוקמה “קואליציית המנהיגות לייצור חכם” (SMLC – Smart Manufacturing Leadership Coalition) כארגון ללא כוונת רווח, הכולל מומחי ייצור, ספקים, חברות טכנולוגיה, קונסורציומים של ייצור, אוניברסיטאות, משרדי ממשלה ומעבדות – כולם בעלי מטרה זהה.

זו לא עוד תווית

מנקודת מבט עסקית, חשוב להבין שלא מדובר בטכנולוגיה חדשה או אפילו בדיסציפלינה עסקית חדשה. מדובר בגישה שמאפשרת להשיג תוצאות שהיו בלתי אפשריות לפני עשור. חברות לא מבקשות "פתרונות לתעשיית 4.0 " באופן ספציפי – ואילו תעשיית הטכנולוגיה בעצמה לא רוצה ליצור תווית כזו. יחד עם זאת, "גישת תעשיית 4.0" נדרשת לצורך מענה לצרכי הלקוח.

לדוגמא, נניח שהלקוח רוצה להגדיל את מהירות התהליכים העסקיים ולנהל תהליכים אוטונומיים למחצה שביכולתם לייצר ביעילות רבה יותר. נניח שהוא מבקש לספק מוצרים מותאמים אישית או מתמחים בכמויות קטנות, מבלי להסתכן באובדן תפוקה ועלויות ייצור גבוהות יותר. לכל סידרת דרישות קל לזהות אלמנטים כגון תקשורת בין מכונות, ניתוח של כמויות גדולות של נתונים וצורך בקישורים מאובטחים בין העיצוב והייצור. עם זאת, מה שדרוש הוא אסטרטגיה הוליסטית כדי לאחד את כל זאת יחד, עם פתרונות טכנולוגיים מודרניים שיוכלו להקיף את הקשרים הללו ולספק את הנתונים הדרושים לצורך הניתוח.

 בפיתוח של פתרונות מעין אלו קיימים שני קשיים מרכזיים להתמודדות. ראשית, מהירות: לוחות הזמנים לחדשנות נעשים קצרים יותר. כתוצאה מכך יש לפתח ולשדרג את הפתרון מהר יותר מאי פעם. שנית, מורכבות: בשל העלייה בשימוש באוטומציה ותקשורת נתונים, לכל תהליך יש הרבה יותר שלבים דינמיים - כתוצאה מכך הפתרון גם חייב להיות גמיש.

זו לא עוד טכנולוגיה

מנקודת מבט עסקית קיים הצורך לגייס, לשמר ולפתח סדרה ספציפית של מיומנויות לפתרון בעיות. אם תעשייה 4.0 מבוססת על זיהוי דרישות הלקוח והבעיות שעמן הוא מתמודד, אזי באופן טבעי נוצר תהליך של שיתוף פעולה בדרך לפתרון האתגרים. למרבה הצער, עדיין קשה מאוד למצוא את רוב המיומנויות האלה.

באופן כללי, קיימות למעשה שלוש קטגוריות של אתגרים: שוק, עסק וטכנולוגיה. אתגרי השוק כוללים את כניסתו של מתחרה חדש או חדירה לאזור גיאוגרפי חדש. אתגרים עסקיים הם בדרך כלל יותר "פנימיים" - שינוי במודל העסקי, או איומים והזדמנויות שהוצגו על ידי שותפים וספקים. אתגרי הטכנולוגיה כוללים בחינה של היתרונות שיכולים לנבוע מניהול טוב יותר של הרכיבים הדיגיטליים של מערכות קיימות. ניהול זה תלוי באינטגרציה גמישה, אך יציבה, של מערכות. חשוב ליצור מסגרת סטנדרטית המספקת את הבסיס הטכנולוגי לבניית תהליכים עסקיים ותהליכי עבודה. מסגרת זאת מאפשרת את המעבר ל"מפעל החכם". כמו כן, הממשק בין האנשים והטכנולוגיה חייב להיות מהיר, אינטואיטיבי ואמין.

ניהול השינוי הינו חלק חיוני של הצלחת תעשיית 4.0. תחומי האחריות של העובדים ישתנו  מניהול משימות סטנדרטי למעקב אחר תהליכים אוטומטיים, איתור שגיאות ותיקונן. היכולות של הצוות לפתור בעיות מורכבות תדרוש ללא ספק הכשרה מחדש. אלו הן מטרות מאתגרות. למרבה המזל תעשייה 4.0 היא לא מהפכה רביעית, אלא יותר נכון – אבולוציה, המתבטאת בצעדים קטנים שישנו את האופן שבו ייצור ותעשייה בונים עסקים.